26 בספט׳ 2017

גרסה משודרגת

אחרי לא מעט משחקים, אחרי שהזרים ושחקני החיזוק מתחילים להשתלב, להתאקלם ולהסיר חלודה, הערפל סביב מכבי ת"א מתחיל להתפוגג. לאט ובזהירות הקבוצה מתחילה ללבוש צורה, סגנון והשחקנים מתחילים כבר להראות מה הם יביאו העונה לקבוצה. כמו בכל גרסה או מכשיר חדש, מכבי ת"א גרסה 2017.18 מכילה שדרוגים ויכולות שלא היו קיימות בגרסאות (עונות) קודמת שלה.
השדרוג הכי משמעותי עד כה העונה. אופיר דוידזאדה
(צילום: האתר הרישמי של מכבי ת"א)

1.    
דוידזאדה מעל כולם
בפוסט הראשון העונה לאחר צמד המשחקים מול טיראנה, כתבתי שאופיר דוידזאדה הוא הבשורה החדשה במכבי ת"א העונה. המפגש האחרון מול מכבי חיפה, המחיש בצורה הטובה ביותר את המהפך שחל באגף השמאלי של מכבי ת"א, בזמן שמהעבר השני עמד קודמו בתפקיד, עומרי בן הרוש.
בזמן שעומרי בן הרוש כשל פעם אחר פעם בניסיונות לעצור את עומר אצילי, ובסופם אף הכשיל אותו והורחק. אופיר דוידזאדה רשם עוד משחק מצויין, התקפית והגנתית, והמשיך את העונה הנהדרת שלו עד כה. בכלל, לא זכור לי משחק העונה שדוידזאדה לא היה מהבולטים בו.
עד שלב הזה, דוידזאדה הוא בינגו של קרויף, יחד עם שמות כמו גרסיה, זהבי, פריצה, קאירטנסון וראיקוביץ'.
בשורה התחתונה, מבחינתי, אופיר דוידזאדה הוא הבשורה והחיזוק המשמעותי ביותר עד כה העונה.

2.     עליונות אווירית 
הספיקו שלושה משחקים כדי לראות שז'אן סילבן באבין הוא תוספת משמעותית למשחק ההגנה בלא מעט מובנים. פרט לפיזיות שהיא התכונה הבולטת שלו בה' הידיעה, באבין משפר את משחק הראש\גובה של חוליית ההגנה, במיוחד בכל מה שנוגע לכדורי שוער ארוכים ומצבים נייחים של היריבה. כששניהם משחקים, באבין וטל בן חיים מקנים עליונות אווירית מול התקפות היריבות, במיוחד בליגה שלנו.
 
שדרוג למשחק הראש ולהנעת הכדור. באבין מפגין עליונות אווירית.
(צילום: האתר הרישמי של מכבי ת"א)
3.     אחזקת כדור 
כמו חלק מהמאמנים לפניו, ג'ורדי קרויף דוגל גם הוא באסכולה של אחזקת כדור ושליטה בקצב המשחק. אם תרצו, האסכולה ה"ברצלונאית" שגם פאולו סוזה, אוסקר גרסיה, פאקו ופיטר בוס ניסו ליישם והצליחו לא פעם.
הם בעיקר נעזרו באלברמן, מדוניאנין, אייגבור ומיטרוביץ' שעשו עבודה לא רעה אבל לכל אחד מהם היה את החסרונות שלו. מיטרוביץ' ומדוניאנין הניעו טוב את הכדור אבל ברוב המקרים הם עשו זאת כמעט בעמידה, אלברמן היה בעל אופי זהיר מידי והניע בעיקר אחורה ולרוחב ואייגבור לא היה מספיק מדויק במסירות שלו.
מהמעט דקות ששיחק, ניתן להתרשם שחוסה רודריגס הוא משהו אחר. שחקן שיכול להביא את אלמנט אחזקת הכדור והדומיננטיות במכבי ת"א לרמה אחרת. יכולת ההשתחררות שלו מלחץ, המסירות המדוייקות קדימה, הטיפול הנהדר בכדור. הכל תוך כדי ריצה, ניידות, שקט וביטחון עצמי (שיכול לפעמים גם להוביל לאיבודים כפי שקרה פעמיים מול מכבי חיפה), נותנים את ההרגשה של שחקן שטרם ראינו במכבי ת"א בשנים האחרונות.
הטריו - באבין (עדיף על פני טיבי בהנעת כדור), רודריגס ובאטוקיו הראו תאום יפה מול מכבי חיפה, בהנעת הכדור ובהשתחררות מלחץ. העובדה ששלושתם מדברים את אותה השפה בטח שלא מזיקה. 

4.     איום מרחוק 
שני השערים המרהיבים של אצילי ובלקמן מול מכבי נתניה נתנו טעימה לפוטנציאל שיש למכבי העונה באיומים מחוץ לרחבה. תוסיפו לכך את באטוקיו וסושיץ' שמסכנים את השער מרחוק כמעט בכל הזדמנות שניתנה להם, גולסה, ריקן, עטר. בקיצור, בכל הרכב שיעמיד קרויף, יש למכבי את הכלים והיכולת לאיים ולכבוש מחוץ לרחבה. ככל שתעשה זאת יותר במהלך העונה, כך קווי ההגנה של היריבות ימשכו החוצה ויווצרו המרווחים שאותם יצטרכו לנצל חלוצי הרחבה קיארטנסון ושויינפלד.

מתאים לאסכולה ה"ברצלונאית". חוסה רודריגס
(צילום: האתר הרישמי של מכבי ת"א)