20 בספט׳ 2013

קצרים: מכבי תל אביב - אפואל ניקוסיה


משחק מגנים שלא קיים. ייני מול אפועל ניקוסיה (באדיבות האתר הרשמי של מכבי ת"א)
פרולוג

בשורה התחתונה מכבי ת"א  פספסה הזדמנות פז לקחת שלוש נקודות חשבות ולהשיג ניצחון היסטורי בשלב הבתים של הליגה האירופית. המפגש הביתי מול אפואל ניקוסיה נחשב לקל ביותר שצפוי לצהובים בליגה האירופית, לפני המפגש וקל וחומר אחריו. אפואל הראתה עד כמה היא קבוצה בינונית (וזו מחמאה) אך בוא בעת חשפה את נקודת התורפה הכי גדולה של מכבי ת"א במשחק ההתקפה – משחק מגנים שכמעט ולא קיים והכרחי, כאשר הקבוצה היריבה מתגוננת כמו אמש. אפואל ניקוסיה, בצורה מפתיעה באה להסתגר ולגנוב תיקו כאילו מדובר היה במשחק מול ברצלונה. זאת למרות שמדובר באלופת קפריסין, אותה קבוצה שרק לפני שנתיים הגיע לרבע גמר ליגת האלופות. מבחינתה של מכבי לא בטוח שהזדמנות כזו תחזור שוב, אך מצד שני, עם יצחקי בועט ימינה, הסיפור היה נראה אחרת.

חצי הכוס המלאה

לא הייתה לו כמעט עבודה אך למרות זאת קרלוס גארסיה נתן את אחת ההופעות המרשימות שלו במכבי. בכל תיקול ומאבק מול החלוצים הקפריסאים רגלו הייתה על העליונה. גארסיה שזכה לביקורות בתחילת העונה שעברה בעיקר על אטיותו, מחפה על כך בעזרת המשחק החכם שלו והמנהיגות שהוא משרה על הקבוצה.

בינגו של קרוייף. קרלוס גארסיה (באדיבות האתר הרשמי של מכבי ת"א)

חצי הכוס הריקה

שוב אותה נקודת תורפה. במשחק שבו היריבה מתגוננת כפי שעשתה אפואל נקוסיה התמיכה של מגנים חייבת להיות משמעותית יותר ולא כזו שנגמרת בעוד הרמה חסרת טעם לרחבה. ייני שוב הוכיח שמבחינה התקפית, הוא חסר אונים ונעשה לו עוול שמציבים אותו בעמדת המגן במכבי ובנבחרת. אליו הצטרף עומרי בן הרוש עם כמה פעולות טובות לצד כמה פעולות חסרות ביטחון. לא ברורה לי ההחלטה לא לכלול את זיו בסגל. עומרי בן הרוש אמנם הועדף על פני זיו מכיוון שהוא יכול לשחק כבלם במקרה שטיבי או גארסיה נפצעים אך הייתי מעדיף לראות את זיו המנוסה כאופציה לחילוף, הוא יכול לשחק מגן שמאלי וימני ולשחרר את ייני להיות מחליף אפשרי לצמד הבלמים. קבוצות קטנות בליגת העל יכולות ללמוד מהמשחק של הקפריסאים ולנסות לחקות סגנון משחק זה מול מכבי, במיוחד כשלמכבי חסר שחקן התקפה כמו אלירן עטר, שמסוגל לחדור הגנות כאלו.

שיפור

משחק חלש מאוד של כל החוליה הקדמית, אולי פרט לטל בן חיים, שלא הצליחו לפצח את הבונקר הקפריסאי. גם הסטטיסטיקה עד כה העונה לא מטיבה עם ההתקפה הצהובה. אם נשים בצד את המשחק המשוגע מול באזל, המאזן ההתקפי עומד על שבעה שערים משישה משחקים, קצת יותר משער למשחק. לצורך ההשוואה בסיום העונה, תחת אוסקר גארסיה, הממוצע עמד על יותר משני שערים למשחק.

שימור

אצטדיון בלומפילד העניק תפאורה נהדרת פרי שיתוף הפעולה בין ארגון הפאנאטיק והקבוצה. רק חבל ששתי הקבוצות לא הפיקו משחק ראוי שסיפק את הקהל הרב שהגיע.

תפאורה נהדרת בבלומפילד (באדיבות האתר הרשמי של מכבי ת"א)


עמד במבחן

הופעת בכורה סבירה למיטרוביץ' שפתח בהרכב במקומו של גל אלברמן. למרות שלמיטרוביץ' כמעט ולא הייתה עבודה לאור המשחק ההגנתי של הקפריסאים, חסרונו של גל אלברמן אכן הורגש. בניגוד למשחקים הקודמים, מול ניקוסיה מכבי כמעט ולא לחצה גבוה על ההגנה האורחת, לחץ שמכבי נוהגת להפעיל כשגל אלברמן משחק.

אפילוג

ניצחון במחזור הקרוב מול חיפה ישכיח מהר מאוד את האכזבה מאמש, הפסד – והתקשורת תתחיל לחגוג. המפגש בשני הקרוב בין שתי הקבוצות הטובות בליגה הוא מפגש בין הברק והכישרון של חיפה אל מול המשמעת והעצמה התל אביבית. המשחק הוא קריטי יותר למכבי חיפה מכיוון שהיא המארחת, מגיעה אחרי שני הפסדים ויודעת שהפסד למכבי ת"א פותח פער של שש נקודות ומחזיר אותה שוב, לרדוף אחרי מכבי ולהגיד ססמאות כמו: "כאשר מכבי ת"א תיפול, אנחנו נהיה שם". כולם יודעים איך זה נגמר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה